האם פסק דין המורה על פינוי מנכס מקרקעין, מחייב בני משפחה, המחזיקים באותו נכס ואשר לא היו חלק מהצדדים באותו פסק דין?
המדובר בתביעה שהגישו התובעים לפסק דין הצהרתי ולפיו פסק דין שניתן בעבר בנושא פינוי וסילוק יד ממקרקעין, אינו מחייב אותם, שכן לא היו צד להליך.
משרדנו ייצג את הנתבעת, רשות מקרקעי ישראל, בתביעה הנוכחית.
טענו, בשם הנתבעת, שלמרות שהתובעים לא היו צד ישיר להליך הקודם, פסק הדין מחייב אותם מכוח כלל "הקירבה המשפטית" ולכן חל מעשה בי-דין עליהם.
כלל הקירבה המשפטית, משמעו, שניתן להחיל תוצאות של הליך משפטי גם על מי שיש לו קירבה משפטית לבעל הדין שהשתתף באותו הליך, כתוצאה מקשרים משפחתיים, מסחריים או מכוח זיקה משותפת לעניין כספי משותף. בין היתר, תתקיים קרבה משפטית כאשר לבעל דין בהליך הנוכחי היה ענין ממשי בנושא שנדון בהליך הקודם, והוא ידע על קיומו והייתה לו הזדמנות להצטרף אליו, אך הוא נמנע במודע מכך.
הרחבה זו של זהות הצדדים לצורך "מעשה בית דין" נועדה למנוע הטרדה חוזרת ונשנית של המערכת המשפטית ושל בעל הדין שכנגד בעניינים שהוכרעו בעבר, כאשר אין בכך כדי לגרום עיוות דין לבעל הדין בהליך הנוכחי.
כמו כן, הצגנו מסכת של ראיות המצביעות על כך שהליכים קודמים, כולל הליכים בעתירה שנדונה בבג"צ כבר הכריעו, בסוגיית זכויותיהם של התובעים במקרקעין והם מנועים מלטעון טענות שכבר הוכרעו.
בית המשפט קיבל את טענותינו ובהתאם נדחתה התביעה על הסף.